פריצת דיסק מותני

פריצת דיסק היא אבחנה הניתנת על פי אינדיקציה ישירה בהדמית תהודה מגנטית. זהו תהליך ניוון במעטפת דיסק בין חולייתי הגורם לחומר שבתוכו לדלוף וללחוץ על מבנים סמוכים. לחץ על רקמת עצב גורם לכאב אופייני הניתן לזיהו על פי פיזור הכאב. לעיתים נלווית לכאב גם תחושת נימול או איבוד תחושה.

לחץ על מערכת עצבים מרכזית (חוט או חוטי השדרה) מאופיין בכאב חזק מאוד ולא עקבי במופע שלו: לפעמים בגפה אחת, לפעמים באחרת לפעמים ב 2 גפיים עליונות (פריצת דיסק צווארי), לפעמים ב 2 גפיים תחתונות ובאזור פי הטבעת בתוך פרק זמן קצר של הליכה או עמידה.

לחץ על שורש העצב הוא עקבי מאוד ומאפשר אבחנה קלינית גם ללא הדמיה. מאחר ורוב פריצות הדיסק בצוואר (לא טראומטיות) מתרחשות מתחת למפלס C5, הכאב יופיע מהמרפק ומטה לכיוון אצבעות כף היד. בגב מותני רוב בפריצות (לא טראומטיות) מתרחשות באזור  L4-5-S1 הכאב מופיע מתחת לברך. כאב שמופיע באזור הישבן בצד אחד אינו מאפיין פריצת דיסק.

 לחץ על רקמת עצב יכול לגרום לתהליך דלקתי שמגביר את הנפיחות ברקמה ומעכב ריפוי.

תהלי ההחלמה מפריצת דיסק מתרחש באופן טבעי כאשר החומר הדולף נספג ומפסיק ללחוץ על רקמת העצב. זהו תהליך איטי (כ 3 חודשים) במהלכו החולה מוגבל מאוד ביכולת שלו לנוע. כמובן שלתהליך ההחלמה הטבעי יש השלכות: ספיגה של דיסק גורמת ללחץ מוגבר על מבנים אחוריים בחוליה, לשגשוג עצם ומגבלה משמעותית יותר בטווח תנועה ואף לחץ גדול של עצם על רקמת עצב. תהליך כזה אינו ניתן לשיקום ומחייב ניתוח.

לעיתים קיימת אי התאמה בין הממצאים הקליניים (תסמינים עליהם מדווח החולה, מבדקים קליניים) לבין הממצאים בהדמיה. במקרים אלה רפואת מגע לסוגיה מועילה מאוד להקלה על הכאבים.

טיפול בכאבים כתוצאה מפריצת דיסק

בראיה אוסטאופתית פריצת דיסק היא פועל יוצא של תקלות במערכת התנועה או במערכת הפנימית, מכאן המטפל בונה היפותיזה על סמך התמונה הקלינית (הצלבת מידע המתקבל מההיסטוריה הרפואית, טסטים קליניים ומישוש)  לגבי התהליך שגרם לפריצת דיסק. בתהליכים אלה ניתן לטפל ביעילות ולקצר באופן משמעותי את משך ההחלמה.

חלק גדול מהמקרים המטופלים על ידי מדווח על תקלות כרוניןת במערכת הפנימית – לדוגמא עצירות. עצירות היא עדות לתנועה איטית מדי של המעי (בד”כ הרוחבי). עצירות כרונית גורמת לתוצרי העיכול להצטבר במעי הרוחבי, המעי צונח לכיוון האגן בגלל תוספת המשקל, ומותח אחריו את ה”רצועות” המחברות אותו לדופן. מתיחה של רצועות אלה גורמת למתח מוגבר על החוליות המותניות דרך רקמות משותפות לרצועות המעי, שיבוש של ציר התנועה הספונטני שלהן ולחץ לא אחיד על דפנות הדיסק. הטיפול מיועד להפחית את המתח ברצועות המשותפות למעי ולחוליות, לאפשר תנועה טובה יותר של החוליות.

Updated: דצמבר 19, 2016 — 10:14 am
© 2016 Frontier Theme